מלכות
הגנה פנימית יציבה
אצילות, חותם אישי, מנהיגות פנימית
חיזוק ועוצמת האנרגיה הנשית
עוצמה, אסרטיביות, אומץ

הקדמה מהפן היהודי:

ישנם עמים או שבטים שיש להם חיה שהיא הטוטם שלהם. האריה הוא טוטם המתקשר עם שבט יהודה ומסיבה זו מתקשר גם מילולית עם כל אדם הקורא לעצמו יהודי.

האריה היווה הסמל המובהק של שבט יהודה, שעל שמו נקראים היום- היהודים. מבין 12 האחים, שעל כול אחד נקרא שבט, שבט יהודה הינו על שמו של יהודה.

ישנן טענות שמכל שבטי ישראל זהו השבט המרכיב את כמעט את כל היהודים הקיימים בימינו (מלבד יהודה ישנה סברה שקיים מיעוט קטן שהינו משבט הלוי, קובץ משבט דן וביהדות אתיופיה שבחלקים ממנה מחשיבים את עצמם שבט אשר).

בתקופת שבטי ישראל היה לכל שבט תפקיד, שבט יהודה היה שבט הלוחמים אשר הגנו על כול שבטי ישראל. אך הם לא היו כמו חיילים, הם היו סוג מאוד מפותח ואצילי של לוחמים. הם היו מחוברים לתקשור וכוחות שמיים. הלחימה שלהם הייתה אסטרטגית ואצילית וכל לוחם היווה יחידה של כוח סמכות ואצילות. אומנויות הלחימה, ההבנות של הטבע והכלים שבהם השתמשו האריות של שבט יהודה לא נשתמרו לא בתורה ולא בתורה שבעל פה.

האריות הלוחמים היו נחשבים מודעים, אינטואיטיביים והיו בעלי מוניטין מכובד בין כל השבטים.

הם היו המגנים הגדולים, הם ראו את עצמם כשייכים לכל בני ישראל. סמלם האריה המוזהב, הלוחם האציל השומר על כל בני עמו מכל השבטים, וימסור את חייו בהגנה על כל בני ישראל.

היה קל לזהות אותם, מכיון שהם היו נראים קצת אחרת משאר השבטים. אמונה עממית מתארת את אנשי שבט יהודה כגדולים יותר בגופם, חסונים ואף גבוהים יותר, והיו שומרים על שיערם ארוך, (ישנם אמונות שדרך השיער מגיע התקשור) והיו נראים כאריות.

בספרות התלמודית היחס לאריה מציין איש דגול באישיותו, או בגבורתו (הארי שבחבורה).

האריה מוזכר במקרא כ 157 פעמים. יותר מכל בעל חיים אחר. כך גם מסביב לעולם האריה זכה לכבוד ויוקרה, זאת עוד משחר האנושות, הוא נבחר כסמל לבתי מלוכה ואצילים. הוא הופיע בסמלי מממלכות רבות גם כאלה שמעולם לא חי בהן מהממלכה הבריטית, בלגיה, הולנד, שבדיה, וכן ובממלכת אתיופיה, מונטנגרו, הודו, סינגפור, ועוד.

האריה שימש כסמל במיתולוגיות וסיפורי דת של עמים רבים ואף שימש כאל, פסלים ותחריטים של גופו נפוצו באומנות העתיקה. הוא הופיע בייצוג של מלכות ופאר בסיפורי עם עתיקים של האשורים, הבבלים המצריים, היוונים והרומאים.

האריה נחשב לחיה אהובה אצילית וחזקה. במקומות רבים הוא תואר כמלך החיות, או מלך הג’ונגל. הוא מסמל אומץ לב, הדר ומלכות מייצג כוח, אסרטיביות, ומזכיר לנו עוצמה אישית.

טוטם האריה משמש כתזכורת לכך שהננו מוגנים, והוא סמל להגנה והגנה פנימית.

לאריה אין צורך שיגנו עליו, כוחו ניכר בעוצמתו. האריה הוא תזכורת להגנה הטובה שיש בתוכנו.

האריה יוצא דופן במשפחת החתולים מכיוון שהוא חיי בקבוצות. האריות בטבע פיתחו מיומנות וטכניקות מעולות לצייד משותף, ומשתמשים באסטרטגיית כוחם של רבים.

מרבית העבודה בקבוצה נעשית על ידי הלביאות. כטוטם עובדה זו מסמלת את התגברותן של האנרגיות הנשיות, הכוח הנשי היולד ומזין את החיים, ואת החיבור לכוח פנימי זה בתוכנו.

הלביאה קלה מהאריה ב-40%, גופה חטוב נמוך ושרירי והיא כולה יצירת מופת. היא אינה סובלת מעודף משקל, פרוותה בחלק גופה התחתון מנומרת.

תפקיד הנקבות הוא הצייד, (אותו הן עושות בשיתוף פעולה מלא עבור כל הלהקה), גידול הצאצאים ולימוד רזי הציד לגורים המתבגרים. גופה של הלביאה מותאם למתקפת פתע מהמארב. היא ציידת – לוחמת חסרת רחמים והחלטית ביותר בשעת מרדף. למרות שהינה יצור בעל מצבי רוח מנוגדים, היא מטפלות בגורים בסבלנות ובחיבה, (גורי האריות מנהלים חיים חופשיים למדיי) היא מסורה ביותר בטיפול בצאצאיה.

בכדי שהלביאות תוכלנה למלא את התפקידים הללו, הן זקוקות לביטחון אותו הן מקבלות מהאריות הזכרים. לאריות ממין זכר תפקיד קיומי, לדאוג לביטחונה של הקבוצה כולה ובכך להבטיח את קיומה כקבוצת רבייה.

האריות מבלים את רוב זמנם בשינה ורביצה, הם מהווים דוגמא יפה של שימור אנרגיה – הם לא יבצעו שום תנועה מיותרת ללא צורך (הם לא פוחדים משום יצור).

האריה נמנע מעימותים ויסתלק ממקום סכנה במידת האפשר, הוא לעולם אינו נאבק לשם המאבק, ולכן הוא משמש תזכורת לכך, האצילות שבלבחור את המאבקים הצודקים שלנו.

האריות אוכלים פעם בשלושה-ארבעה ימים, ואם הם שבעים הם לא ינסו לצוד טרף פוטנציאלי גם אם יתקרב אליהם. הם צדים בהתגנבות חתולית ותופסים את טרפם בדרך כלל דרך חנק (כאמור, לרוב הלביאות הן הציידות). את הטרף הם מחלקים ביניהם בקבוצה על פי היררכיה ברורה, ראשית הזכרים, אחריהם הנקבות ולבסוף הגורים שיקבלו רק את השאריות שהשאירו להם הפרטים הבוגרים.

האריות מגנים על העדה מפני טורפים, כאשר הם צדים הם משתמשים בשאגתם כדי להבהיל את הטרף לעבר הלביאה שממתינה לו, לכן המפגש אם אריה מעלה בנו את השאלה האצילית האם אנו מביאים תועלת לקבוצה או לקהילה שלנו? האם עלינו לעשות יותר ? לשתף פעולה יותר ?

האריות הזכרים מתאפיינים ברעמה המקיפה את ראשם ולא מראה את הגולגולת, הרעמה היא מכשיר הלחימה של האריה (כוחה בהרתעה, מונעת פלישת שכנים לא רצויים לטריטוריה ומונעת קרבות, ומגינה על עורף האריה מנשיכות ופגיעות מקרבות עם זכרים אחרים), והיא קטנה משהיא נראית.

אריה גדול או אריה הבטוח בכוחו, יכול להכביד על עצמו בכך שגולגלתו תראה קטנה משהיא באמת. מה שלא כדאי לאריה קטן המעוניין שיראוהו גדול ככל האפשר. זוהי תופעה אופטית – נוכל להתנסות ולראות את התופעה המדהימה הזו, דרך כך שנניח אובייקט במסגרת ואז אובייקט זהה לו ללא מסגרת וניווכח שזה החסר מסגרת נראה גדול מזה שבמסגרת. דבר זה מזכיר לנו את היכולת שלנו להותיר רושם אצילי וסמכותי גם אם איננו מרגישים כך.

לאריות אין אויבים, אף אחד לא טורף אותם והם נמצאים בראש מארג המזון.

האריה צועד באלגנטיות ואצילות חתולית, צעדיו נראים רכים והוא כמו מרפרף בהליכתו על האדמה, אך עם זאת הוא משאיר אחריו טביעת רגל עמוקה מאוד וגדולה. דבר זה מהווה תזכורת לכך שאנו לא זקוקים לוותר על האצילות או העדינות, על מנת להשאיר חותם עוצמתי.

האריה הוא חיה דומיננטית המתקשרת עם מנהיגות, אדם שיש לו בטוטם אריה, שמרגיש חיבור פנימי עם החיה הזאת, יכול שיש בכך תזכורת ליכולות המנהיגות שלו והדומיננטיות במערכות יחסים ובעבודה. כמו גם יכול להצביע על נטייה לאגרסיביות, לאש פנימית שיכולה גם לשרוף בשעת זעם או כעס.

משיכה פנימית לאריה יכולה להצביע על רצון לשלוט במזג הפנימי שיצא משליטה, או חשש מפניו. החיבור לאריה והמפגש עמו יכול להוות הזמנה פנימית לבטא כעס בפתיחות כדי לחוות פחות תסכול, או להקשיב לפני שנותנים תשובה, להישאר רגועים בזמן שהתשובה ניתנת לנו, בזמן שהאחר מדבר בעת וויכוח. האריה מזכיר לנו את היכולת לנשום ולהיווכח ביכולת שלנו להירגע. האריה הוא המגן של מערכות היחסים, הבית והמשפחה.

מסביב לכל אדם ודבר קיים שדה אלקטרומגנטי שמשפיע עליו. אנו חשופים לשדות זה של זה, והשדות מושפעים מהמחשבות והרגשות שלנו. לעיתים אנו יכולים לפגוש אדם ולהרגיש כל כך הרבה מבלי שהוא יגיד כלום. תמיד בשיח עם אדם אנו קולטים הרבה מעבר מילים הנאמרות לנו על ידו. לכן כשאנו מרגישים חלשים או זקוקים לכוח או הגנה ורואים אריה, גם אם זה רק בתמונה או מסך ורק לרגע קט, זו תזכורת טובה עבורנו.

טוב שנזכר באותו הרגע שיש בתוכנו את הכוח, ההגנה הפנימית הטובה, העוצמה, והחוזק שאנו נזקקים לו.

דרך ההיזכרות בטוטם האריה נוכל לחזק את השדה שלנו. להיזכר בעוצמת האריה הפנימית שבנו, בכך שאנו יכולים לשדר חסינות והגנה פנימית, שתתבטא כמסר מהחוץ אל הפנים שאנו מקרינים החוצה.

האריה הינו סמל למלכות, בכל אדם יש מלכות שמיים ומלכות אדמה וגם מלכות הלב. אנו המלכים של הממלכה שלנו. כאשר אנו יודעים שאנו אלה שצריכים ויכולים לספק לעצמנו את ההגנה והצרכים, אנו משחררים תודעה של תלות (לחכות שמישהו יעזור לנו או משהו יציל אותנו). כשאין לנו צורך בתודעת קורבן או נזקקות, אנו משיבים לעצמנו עוצמה טבעית, שהיא הכתר למלכות חיינו.

ישנו תרגיל אנרגטי קבלי מדהים, שכאשר אדם מסוים מאתגר אותנו, או שאנו בקונפליקט קשה מול אדם וצריכים לדבר איתו, לעשות משא ומתן וכדומה, נוכל לדמיין לפרטים כתר מדהים ומרשים (את הזהב והאבנים היקרות המשובצות, העיצוב וכו’) ולהניח את הכתר הדמיוני הזה על הראש שלנו (עם כל כובדו), ואז לדמיין שאנו מניחים כתר זהה, נפלא ומרשים באותה המידה, על ראשו של האדם המאתגר אותנו לפני שאנו משוחחים איתו. האנרגיה תשתנה!

מתוך תרגיל הכתר

ישנו תרגיל אנרגטי קבלי מדהים, שכאשר אדם מסוים מאתגר אותנו, או שאנו בקונפליקט קשה מול אדם וצריכים לדבר איתו, לעשות משא ומתן וכדומה, נוכל לדמיין לפרטים כתר מדהים ומרשים (את הזהב והאבנים היקרות המשובצות, העיצוב וכו’) ולהניח את הכתר הדמיוני הזה על הראש שלנו (עם כל כובדו), ואז לדמיין שאנו מניחים כתר זהה, נפלא ומרשים באותה המידה, על ראשו של האדם המאתגר אותנו לפני שאנו משוחחים איתו. האנרגיה תשתנה!

בשיוויון ובתודעת מלכות יש ריפוי.

אנו המלכים של הממלכה שלנו, של העולם שלנו. מלכות האריה לא באה על חשבון האחר להיפך היא תומכת בשיתוף פעולה ובקבוצה. אנו אלה המחליטים על האנרגיה הפנימית שאנו בוראים (בעולם הפנימי ומשם בעולם החיצוני). טוטם האריה מזכיר לנו להשיב את הכתר לראשנו.