אף פעם לא מאוחר מידי לחוות ילדות מאושרת
הספר "הורות פנימית" עכשיו בהנחה מוקדמת
יש תיאוריות רוחניות רבות המסבירות את הכלי הזה של שחרור השליליות, המדברות על כך, כשהחושך נחווה כדי להזכיר לנו את האור ולגורם לנו לחפש אותו, לדחוף אותנו לשנות.
לעיתים זה נראה כי השליליות היא חלק בלתי נפרד מהזהות האנושית, גם אנשים חיוביים להפליא מחזיקים בה. היא יכולה לבוא בצורות של ביקורת ושיפוטיות, אשמה או גזענות, היא יכולה להגיע ככעס ומתח, שעמום או תחושת פספוס, יש לה פנים וצורות רבות ואולי אינסופיות, היא מגיעה מבפנים ומשתקפת בחוץ ולהיפך.
החלק האנושי מחזיק בתוכו את השלם המכיל דברים טובים ורעים. אבל ניכר שיש חלק בטבע שלנו הנמשך להתפתחות דרך שליליות, זה מגיע בצורות שונות ובפנים רבות ומגוונות. אך באופן גורף ניוולד מתוך כאב, נזכור יותר בקלות טראומות מאשר חוויות שיא חיוביות, נכאב יותר כעס או אובדן שליטה מאשר נתענג על רוגע ואיזון.
לעיתים נדמה כי משהו בצמיחה שלנו מתפתח משמעותית מלחפש את האור רק בגלל שהוא בחושך.
מי שחווה הסכמה מלאה להיכנע לשליליות גילה שאין לזה סוף, לבור אין תחתית. ככל שנסתכל על השליליות נגדיל אותה, ככל שנתעסק במה לא טוב בנו או בעולם נראה אותו, ככל שנחפש את החוסר נחווה אותו, ככל שנתבונן בפגמים הם יבלטו בנו ובאחרים.
אבל גם ההיפך עובד, ככל שנתבונן בטוב כך נראה אותו בעוד מקומות בעולם, שנראה מה יפה בנו אנשים יהפכו יפים בעינינו, שנשמח על מה שיש לנו נתחיל לקבל עוד וכו’.
למרות שהאוטומט שבנו אולי נמשך לכאב על החוסר ולא להכרת התודה על היש, אנו כבר יודעים שההתבוננות על מה חסר לנו תגדיל את העצב שלנו – לעומת זאת תרגול רגש הודיה יומיומי, באופן גורף וחד משמעי יטיב עם חווית החיים שלנו. אז האוטוטמט מושך לשם ותפקיד המודעות הוא לבחור בזה – אך על מנת לבחור צריך לזכור שיש לנו בחירה. לכן קיימות תזכורות! מה שנתרגל נזכור.
זה יכול להתבטא במילה שלא אמרנו או תגובה שלילית שבחרנו לא להוציא, זה יכול להיות בהמון בחירות קטנות שעוזרות לנו להיזכר שיש בנו אור, ולבחור בו ברגע שאנחנו הכי צריכים אותו או מחפשים אותו מבחוץ.
כשאנו מדברים בדרך שהיא הרסנית, נרצה לבכות. שנרים לעצמנו נתמלא בתחושה טובה. זהו המצפן הפנימי וייטב לנו עם נשתמש בו.
נוכל להרגיש מתי אנו משתמשים בכוח של המילים שלנו בעדנו או נגדנו, זה אינו דבר שיש להקל בו ראש ולהתעלם ממנו מכיוון שמכיל את האמת הפנימית וטוב שנתייחס אליה.
יש משהו גדול מאיתנו בתוכנו, אהבה אינסופית ונצחית/אלוהים/הקיום. ומטרתו היא ההתפתחות והצמיחה החיובית שלנו, לכן ההקשבה אליו היא עדינה אך משתלמת.
להתגבר על האוטומטים השליליים המבקרים, השופטים והמכאיבים שבתוכנו, ולעבור להקשבה ונוכחות עם אמת פנימית, עם שקט ותחושה הטובה, ייטיב איתנו ויעצים אותנו. לכן טוב שנדע שיש בתוכנו מצפן שכזה, על מנת שנוכל להשתמש בו לטובתנו, ולטובת חיינו וחיי הסובבים איתנו, וכך נתרום לטובת העולם והתודעה הקולקטיבית המתקיימת בתוכנו.