הסתגלות להכל וצמיחה מהצללים

התמדה ועקשנות יחד עם זרימה

ויטאליות וקשר עם העולם

תנועה- לדעת איך ומתי לזוז

חיבור לאינטואיציה ושיעורים רוחניים

החלטתי את הטוטם הזה להתחיל ממקום הפוך- מהפחד ממנו.

פחד מג’וקים נחשב פחד אבולוציוני ממזיקים או ממחלות, ופחד ביולוגי מובנה בנו שקשור לפחד מיצורים שונים מאתנו בצורה מהותית. זהו מנגנון שמגן עלינו מאלה שעלולים לסכן אותנו. מכיוון שאין לנו אפשרות לשמר בזיכרון התורשתי שלנו את כל הזנים המסוכנים לנו, אך כן את המאפיינים הכללים שהתיקן מתאים להם- כמו ריבוי רגליים, וגוף מוארך ועוד.

יש הבדל ביולוגי בפחד הזה בין גברים ונשים, ובין מקומות (ככל שפחות נחשפים לחיה זו כך הפחד ממנה גדל, ביפן הכי פוחדים בעולם מהם ובהודו הכי פחות). אך ממחקרים נראה כי הסיבה המרכזית לפחד מג’וקים הוא הפחד שילדים מעתיקים מהוריהם. זאת אומרת בעצם כך שראינו שמפחדים מג׳וקים, נחקק בנו שהם מפחידים. כמו בהרבה מהפחדים שלנו, שווה להתבונן מאיפה הם מגיעים, על מנת לאפשר להם לחלוף.

פחד מג’וק שייך לפחד מהמוות, במישור רוחני יותר זהו גם הפחד מסופניות, לכן כדאי שנשתמש במפגשים האלה כתזכורת לבחירה בחיים.

אחת הברכות הגבוהות ביותר שניתנו לנו נפתחת דרך הבחירה בחיים. זה יכול לקרות בכל רגע, דרך החלטות ובחירות, וגם דרך התנועה שאנו מייצרים בתוכנו. כשאני שמה את הבחירה בחיים מול עיניי יכול להיות שאנהג אחרת ביום יום שלי (בהמון מובחנים ובחירות. שאעשה פעולה,אצא מהבית, ארים טלפון, שאצור, שאפתח דלת לחיים שייכנסו).

הם פעילים בלילה וביום הם מסתתרים במקומות חשוכים. לכן טוטם זה מזמין אותנו לחבק את הצד האפל בנו. כאשר יש פחד חזק ביותר מג’וקים זה סימן שיש חלק בנו שאנחנו לא מקבלים, או לא בסנכרון איתו.

הג’וק הוא המגן שלנו מעצמנו ומהאוטומט להדחיק פחדים, ובכך בעצם לגרום להם לגדול. פגישה ביצורים אלה היא הזמנה להתבונן בפחדים שלנו כדי שנוכל להמיר אותם ולאפשר להם טרנספורמציה, כך שנוכל לתת להם להשתנות ולהשתחרר ולתת לנו להפוך למה שאנו באמת.

תיקן מחובר לנו עם לכלוך והעברת חולי, ומזמין אותנו לנקות אספקטים לא פרקטיים בחיינו.

כמו שהג’וק נעלם לחשכה ברגע שנדלק האור כך אולי גם אנו מסתירים את האור שלנו ברגע הזה, או מבודדים את עצמנו מהאור של אחרים? חוכמת התיקן מלמדת אותנו לשמור על קשר עם העולם שסביבנו. לחזק את הוויטאליות החוזקה והתגובה המהירה ברגע האמת.

התיקן מתוך היותו נתפס כחיה מגעילה, מלמד הסתגלות גם לסביבה עויינת. הוא מלמד את אומנות ההסתגלות, מכיוון שהוא השורד האולטימטיבי וחי תחת כל תנאי, תכונה זו הפכה אותו למשנה צורה רוחני ורגשי. הוא מלמד אותנו התמדה והתעקשות בו זמנית עם זרימה עם מה שקורה.

דרך התנהגותו הוא מלמד אותנו את היכולת להבחין איך ומתי לזוז ולהשתמש במשאבים זמינים. המפגש עם ג’וק שואל אותנו האם אנו באמת מסתגלים טוב כפי שאנו באמת יכולים?

תיקנים מעדיפים להרגיש מגע, לכן הם לא אוהבים חללים פתוחים ויידחפו לכל מיני חורים או ילכו צמוד לפינות. יש להם יכולת להידחק לחריצים קטנטנים תוך כדי תנועה מהירה ולהמשיך בתנועתם כשהם “מעוכים” לחצי מגובהם. יכולתם להמשיך לרוץ בתנאי “מעיכה” מתאפשרת על ידי כוונון מחדש של הגפיים שלהם לכיוון הנגדי תוך שהם שורדים כוח גדול, פי 900 ממשקל גופם, ללא פגיעות. בכך הם מלמדים אותנו לאמץ את הסביבה שלנו ולהסתגל להכל. לשרוד עם כל מה שקורה.

הגו’ק מלמד הסתגלות ומציאת מה שמוחבא. מבקש שנזכר שיש לנו את היכולת ושאנו יודעים איך להשתמש במה שיש לנו זמין להישרדות. זה יכול להיות הישרדות שלנו בחברה מסוימת, בקשר, בעסק, בפרויקט, בבית וכו’.

לתיקן איברי חישה בקצה גופו, כל גירוי הנקלט באיברי החישה האלה גורם להעברת מידע במהירות עצומה. הוא יכול להרגיש ויברציות או שינויים בזרימת האוויר, ולברוח במהירות.

לכן התיקן מלמד אותנו להפיק תועלת מהאינטואיציה ולהבחין בה שאנחנו הכי צריכים אותה, המילה אינטואיציה בשורשה הלטיני משמעותה “הגנה פנימית”. זוהי חלק מתרופת התיקן להבין שיש לנו כזו, להבין אינטואיציה במהירות שבה משתמשים בה, ברגע שהיא מגיעה ולפעול בזריזות.בסנסקריט (השפה ההודית של הכתבים) זה נקרא אֵגַמַה – ידע אינטואיטיבי הנובע מתפיסה רוחנית ישירה.

התיקן מלמד הרמוניה, גם שמגיעים שינויים. מזכיר לנו יכולת הגנתית, מסוגלות לתקשר בצורה יעילה דרך ראיית האור שבבעיה, והאפשרות להאיר את הפתרון דרך פרספקטיבה נכונה.

התיקן מדבר גם על מטמורפוזה ולידה מחדש מתוך התפתחות.

לפגוש ג’וק מזכיר לנו להתעורר ולהתבונן על פרספקטיבה מפותחת ביותר בתוכנו כחלק מההתפתחות שלנו.

הם מלמדים אותנו את עוצמת ההסתגלות, הם מעדיפים לאכול מתוק אבל יאכלו כמעט כל דבר. בהתאם לתנאי הסביבה וגודלם הם יכולים לשרוד בלי אוכל בין חודש לשלושה חודשים, ובלי מים בין שבוע לחודש. הם אפילו יכולים לשרוד ללא ראש! הם נושמים דרך נקבים לאורך הגוף ואין להם לחץ “דם”, כך שלא ידממו למוות. כלומר, המחסור בראש משפיע (בכל זאת הפה, ה”מוח” וגם אברי החוש העיקריים נמצאים בראשם) אבל לא קטלני. בסופו של דבר מקק חסר ראש ימות מצמא.

התיקנים נמצאים בעולם כמעט בלי להשתנות או להתפתח אבולוציונית כבר למעלה מ-250 מיליון שנה.

תכונה מעניינת שתרמה לכושר השרידות הגבוה של שלהם, היא לא רק יכולתם לזהות איום ולברוח במהירות, גם להמשיך לרוץ עד שיהיו בחשכה. לכן מזכיר לנו את חשיבותה של מהירות התגובה, שנזכור שבמקרים מסוימים חשוב לפעול במהירות. מהירות הריצה של המקקים לגופים מקבילה לאדם שירוץ במהירות של כ-330 קמ”ש. להשוואה, אפילו צ’יטה רצה רק כ-13 מרחקי גוף בשניה, שהם 95 קמ”ש, (לכן נכתב שרוב התיקנים שאנו נתקלים בהם הם או זקנים או צעירים מאוד או פגועים בצורה כלשהי).

התיקנים הבוגרים חזקים למדי – יכולים לדחוף עד פי 20 ממשקל גופם – ובכלל יש להם “כוחות על” בהשוואה לאדם. (למרות, שבניגוד למיתוסים הוכח שלא יישרדו שואה גרעינית). מקקים אף מסוגלים לעצור את נשימתם למספר דקות – עד 40 דקות במקרי חירום. תיקן יכול לקפוא לחלוטין ועדיין להמשיך וללכת

טוטם זה עוזר לנו לחקור ולהעמיק בנכסים הרוחניים שלנו, בכלים ובעוצמות שצברנו במסע ההתפתחותי שלנו כדי להתגבר על האתגרים הקשים בחיינו. תרופת התיקן מבקשת מאתנו לשים לב לכך שמצאנו תשובות לשאלות רוחניות.

הג’וק מזכיר לנו לזהות באיזה שלב התפתחותי אנחנו נמצאים והאם הזמן כרגע ללכת או לעוף. ומורה לנו לבטוח בתהליך ולהכיר ברגע הנכון לפעולה הנכונה והתנועה הנכונה שיאפשרו לרוח שלנו לשגשג.

החיה זו מלמדת אותנו ללכת עם תחושת פוטנטיות ומסוגלות גם בסביבה עויינת, לוותר על מה אחרים יגידו או יחשבו עלינו. התיקן מפנה אותנו להתבונן על האם אנו לא מוציאים לאור את האמת שלנו/הפרוייקט/האומנות/האמירה מתוך פחד כיצד נתקבל? מפגש עם התיקן יכול להעיר אותנו ולהאיר בנו מודעות שתוציא אותנו מהצללים של הפחד וחוסר הביטחון דרך כך שנבחר ללכת עם עצמנו ולזכות בחיים שאנו בוחרים לחיות.