אף פעם לא מאוחר מידי לחוות ילדות מאושרת
הספר "הורות פנימית" עכשיו בהנחה מוקדמת
ריפוי
סגולת המים והרגשות
היטהרות
הזנה
הרמוניה, יצירת הרמוניה דרך קול
מטמורפוזה ויצירתיות
הצפרדע מסמלת את הידע הפנימי שלנו בצורך בהיטהרות וכן בצורך בהזנה. שאנו יודעים מתי נחוץ לנו להחליף את מי הבוץ במים נקיים ומטוהרים בתוכנו. כאשר אנו עייפים, עמוסים או כאובים טוב שנפנה לתרופת הצפרדע ונלך לטבול במים אפילו אם זה רק במקלחת.
הצפרדע קשורה לאנרגיית המים והריפוי שבהם. כך גם טקסי המים וטקסי החניכה הקשורים במים מעניקים את אנרגיית הריפוי של הצפרדע. הצפרדע מזכירה לנו לכבד את דמעותינו את היטהרות שהן מעניקות לנפשנו.
המים נחשבים מוליכי על, ובעולם האנרגטי נחשבים למה שמחבר בין מישורי הקיום. המים הם גם יסוד הרגש, אלמנט המים מסביר לנו את התנועה הנדרשת הרגשית על מנת שהמים שבתוכנו יהפכו למים חיים.
רגש בריא נוצר דרך התחברות לחוויה כפי שהיא, גם בתוכנו, כאשר אנו מנסים לא לחוות רגשות מסוימים, להדחיקם או להיתרחק מהם אנו בעצם כמו נלחמים בעצמנו, מלחמה אבודה בה נפסיד. מוטב שלא נברח מעצמנו אלא נשהה ברגש כאשר הוא מגיע, שלא נגביל את עצמנו לא לחוות רגשות מסוימים אלא שניתן להם להיות, כך דרך הנוכחות בחוויה הרגשית נאפשר לה להשתנות.
תרופת הצפרדע מביאה איתה את האנרגיה החדשה של ההיטהרות, כאשר אנו לא מפחדים לחוות רגשות קשים, ולא מדחיקים אותם, או נותנים להם להגדיר אותנו אנו לא נאחזים בהם ולמעשה מקלים על התנועה הרגשית של המים בתוכנו.
למים יש דרך לנוע – כאשר אנו שמים פקק בכיור מלא מים, כשנוציא את הפקק, המים לא פשוט יזרמו מטה, אלא יתחילו להסתובב ובתנועה ספירלית יצאו מהכיור מטה. כך גם עולם הרגש הפנימי שלנו, יש לו תנועה משלו וחשוב שנאפשר אותה.
הצפרדע הינה טוטם גם של הרמוניה והיכולת לייצר שלווה דרך היטהרות, פינוי זמן לעצמנו, מרחב מאפשר שקט. כמו במים כאשר אנו צוללים ואוזנינו נאטמות.
הצפרדע היא טוטם שעובר מטמורפוזה, מביצה לראשן לצפרדע, לכן מסמלת את יכולת השינוי ואת האנרגיה היצירתית.
הצפרדע מתפתחת ראשית במים כראשן לפני שהיא מקפצת על האדמה. יכולתה לקפוץ ולשחות בקלילות מלמדת אותנו על היכולת לנוע בטווח רגשות רחב, לעשות עיבוד רגשי לפני שאנו קופצים לאדמה ומוציאים אל הפועל. היא מזכירה שלעיתים בעיקר בעומס רגשי, טוב לנשום לפני שמגיבים, לעכל רגשית לפני שמחליטים ופועלים.
לצפרדע לשון דביקה ורכה מאוד (בין החומרים הרכים ביותר שקיימים בעולם החי) דרכה היא לוכדת את טרפה (בדרך כלל חרקים), ונמשכת ביחד איתו חזרה אל תוך הלוע. הסיבה שהלשון של הצפרדע מצליחה לתפוס את הטרף היא מכיוון שהרוק שלה הוא נוזל לא ניוטוני. נוזל לא ניוטוני הוא נוזל שמשנה את צמיגותו כתלות בכוח שמופעל עליו. (כמו עיסה של קורנפלור ומים) זהו נוזל שהצמיגות שלו גדלה כשמפעילים עליו כוח במהירות. לדוגמא-שכשזורקים אותו על הרצפה במהירות הוא מתקשח, אך כאשר מחזיקים אותו ביד במנוחה הוא נוזלי.
כך גם הרגשות שלנו המשתנים בארעיות בלתי נתפסת. מפגש עם צפרדע מזכיר לנו שעלינו לאפשר לרגשותינו להשתנות בהתאם למה שאנו חווים בנוכחות ברגע, ולא להיצמד לחוויה רגשית מסויימת או להגדרות רגשיות. פעמים רבות אנו חווים קושי רגשי עקב עומס או מתח ואם נאפשר לעצמנו הפסקה, ממנוחה או כל מה שנרגיש אנו זקוקים לא הצמיגות הרגשית תשתנה.
קולה של הצפרדע נקשר באגדות רבות מסביב לעולם ובשבטים רבים כמבשר הגשם ומחוללו.
קרקור הצפרדע היא קריאת המים, לכן בטוטם בצפרדע קשור גם לקול. על תעלות האוזן של הצפרדע מתוח עור תוף שמאפשר להן להגיב לקולות שונים. מדענים הוכיחו שמים הינם מוליכם מעולים של קול, לכן הצפרדע מעוררת אותנו ליכולת שלנו להשתמש בקולנו לעורר רגשות ולשנות את האקלים הרגשי שבמסרים שלנו, להרמוניה.